דרורה,  אחותה של אימי,  קיבלה ארוע מוחי בו איבדה את היכולת ללכת לבד והיתה בעלת תלות בהליכון.

בעודה בחיים, במרץ 2014  אמרה לאימי שביום בו תתחיל ללכת היא תתחיל לרוץ. 

ממשפט זה  כתבתי שיר לעודד אותה ( שאותו לא יצא לי להשמיע לה או לספר לה עליו למרות שהייתה עוד בחיים). השיר נכתב כחודש אחרי יום הולדתי ה-30 , יום הולדת אשר חגגתי בהופעה מיוחדת בה אירחתי את ברי סחרוף ב-8.2.14. להופעה זו דרורה הגיעה ראשונה, ובאה במיוחד בשבילי עם ההליכון וירדה את כל המדרגות של לבונטין 7. בימים אלו מיעטה לצאת מהבית, אך את ההופעה שלי לא פספסה , התרגשה ונהנתה מכל רגע.

5 חודשים אחרי כתיבת השיר היא נפטרה.  ב-23.11.14 ערכתי הופעה שהוקדשה לזכרה ובה שרתי את השיר "תתחילי לרוץ" שהפך משיר עידוד לשיר זכרון.

בדבריי בהקדמה לשיר הוספתי שאת המרתון הראשון שלי (שנערך בינואר בטבריה ב9.1.15) אקדיש לה וארוץ בשבילה, ואסיים אותו בשביל שתינו בחיוך והצלחה.

 כי אם היא לא יכלה ללכת -מה זה בשביל בחורה בריאה כמוני פשוט לרוץ ולא לעצור כמה שעות. 

סיימתי את המרתון הראשון בתוצאה של 3:56

כשדרורה איתי בכל צעד וקושי, שמחה וחיוך.